יחידות הלימוד
תכנית הלימוד לב לדעת מציעה תכנית שנתית ללימוד ספר של בינונים פרקים א-נ
בכל שנה ישנם 2 מועדי מבחנים כאשר בכל מחצית ניתן להיבחן על יחידת לימוד אחת על פי סדר הלימוד שנקבע .
התכנית נערכה ע"י תלמידי חכמים מופלגים בהכוונת הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א.
תוכנית השנתית
ספר התניא מבוסס על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו – לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י" (מתוך דף השער של התניא).
בפרקים א־יז מבאר בעל התניא את יסודות משנתו בעבודת ה', הבנויה על הבנת מבנה האישיות של היהודי. ליהודי יש שתי נפשות: נפש אלוקית, חלק אלוקה ממעל, ונפש בהמית. כל אחת משתי הנפשות כוללת שני סוגי כוחות: כוחות פנימיים – שכל ומידות, ולבושים – מחשבה, דיבור ומעשה.
הבנת יסודות אלו לעומקם היא היסוד להגדרת החלוקה בין צדיק, בינוני ורשע, והיא המפתח למילוי תפקידו של כל יהודי עלי אדמות.
בפרקים יח־כה מתבאר יסוד מהותי נוסף: המושג של "אהבה מסותרת" הקיימת בכל יהודי, הבאה בירושה מהאבות הקדושים. אשר היא היסוד לכוח מסירות הנפש שיש בכל נפש מישראל, והיא 'כלי עזר' גדול בעבודת ה' שבכל יום.
בפרקים כה-לד עוסק בעל התניא ביסודות חשובים נוספים בעבודת ה':
הצורך החיוני בשמחה בעבודת ה', והכלים להתמודד עם הסיבות המביאות לעצבות - פרקים כו־כח. כיצד להתמודד עם "טמטום הלב" והדרך להיות 'שפל רוח' באמת - פרקים כט-ל. האיזון הנכון בין מרירות לשמחה פרק לא. יסודיותה של אהבת ישראל והיחס הנפשי הנכון לזולת כולל גם למי שחטא - פרק לב. שמחת הנפש מההתבוננות שבכוחה להתקשר ולהשכין את הקב"ה העצמו באמצעות התורה והמצוות - פרקים לג-לד.
בפרקים לו־לז מתבארת הגישה החסידית לתכלית הבריאה – "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" להפוך את עולם־הזה הגשמי והחומרי לדירה לה', דבר ששלמותו תהיה בימות המשיח ובתחיית המתים, שאז יתגלה אור־אין־סוף בשלמות בעולם. דבר זה נפעל עלי ידי קיום התורה ומצוות בעולם. בפרקים לח־מ מתבאר היחס בין כוונת המצוות לקיומן המעשי, בין לימוד התורה למעשה המצוות.
פרקים מא-מב עוסקים בחשיבותה של יראת שמים כיסוד בעבודת ה', בדרגות שונות ביראה ובדרכים לעורר אותה.
פרקים מג-נ עוסקים בביאור הדרגות השונות באהבת ה', במבדיל ומייחד כל אחת מהן ובהתבוננות המעוררת אותן.
תוכניות נוספות
תניא, שער היחוד והאמונה א-ז
בשונה מהחלק הראשון של התניא, העוסק בביאור גוף עבודת ה' על פי החסידות, החלק השני עוסק בביאור ענייני האמונה באחדות ה' על פי החסידות. האמונה באחדות ה' היא היסוד לעבודה על פי החסידות, כדברי בעל התניא עצמו בהקדמה לחלק זה: "ראשית הדברים המעוררים את האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו והאחדותו יתברך ויתעלה".
לפי ביאור התניא, כל המושג של אחדות ה' משתנה: עניין האחדות אינו מצטמצם רק לכך שאין עוד אלוקה ח"ו מלבד הקב"ה – אלוקה במובן שליט, והיינו שאין לשום נברא שליטה כלשהי, אלא זה הרבה יותר מכך: הוא יתברך המציאות האחת והיחידה הקיימת, ואין עוד שום מציאות מלבדו.
יסוד זה מבואר בהרחבה ובעמקות רבה בשבעה פרקים אלו.
* מאמר 'וידעת היום': במאמר זה ישנו דגש רב על הסברת משמעות עניין אחדות ה' בעבודת ה' של כל יהודי.
תניא, אגרת התשובה
בתחילת האגרת דן בעל התניא בהגדרה ההלכתית של התשובה, והיחס שלה לתנאי התשובה הנוספים. בהמשך האגרת, מתבאר עניינה של התשובה על פי הפנימיות – תשובה־תתאה, תשובה־עילאה והיחס ביניהן. להבנת הדברים, מבוארת בהרחבה במהלך האגרת מעלתן העצומה של נשמות ישראל על שאר הנבראים, אפילו המלאכים, מצד שורשן באור האלוקי.
* ספר המצוות 'דרך מצותיך' מצוות וידוי ותשובה: עניינם של הוידוי והחרטה שבלב בעבודת התשובה.